תמונה לשתף בפוסט

פאסיביים או אקטיביים – מה עדיף להיות?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מה עדיף להיות?
פאסיביים או אקטיביים?

סביר להניח שרובנו נבחר באפשרות אקטיביים ללא היסוס כי ככה חונכנו מגיל צעיר: כשיש בעיה עלינו לפעול כדי להסיר אותה.

העניין הוא שכאשר מדברים על השקעות וניהול כספים לרבות כספי הפנסיה, הגמל וקרנות ההשתלמות שלנו, הדבר הנכון הוא דווקא להיות פאסיביים, כי הבעיות שנוצרות מדי פעם חולפות מאליהן ולפעמים במהירות רבה, כך שפעולה הכי קטנה מצדנו עלולה לגרום לנו הפסדים כספיים גדולים.

אם נחזור לרגע לפברואר 2020 בתחילת הקורונה, כשכולנו היינו בסגרים, וחוסר הוודאות ליווה אותנו בכל רגע, שוק ההון הגיב מיידית בירידות חדות.

אם נבחן את המדד המפורסם בעולם s&p 500, שירד 34% בחודש אחד (הירידה הגדולה ביותר אי פעם בטווח כה קצר), נראה כי חודש אחרי בלי שום התראה מראש, הוא החל לטפס בחדות ויצר עליה של 90% בזמן קצר מאוד.
די ברור מה קרה לכל מי שנבהל בירידות וברח.

ישנם לא מעט אנשים שהפסידו מאות אלפי שקלים שלא יחזרו יותר.
המזל הגדול היה שהאירוע היה כה מהיר, ורובנו לא הספקנו להפעיל את מנגנוני הפחד ולפעול, כלומר נותרנו פאסיביים, פאסיביות שעזרה לנו מאד להמשיך ולהרוויח. כך קרה גם בשנת 2008 ובכל המשברים הכלכליים לאורך ההיסטוריה.

אז אם נעקוב אחר שני משקיעים או חוסכים שיצאו לדרך, כאשר אחד אדיש והשני פעלתן ועוקב כל הזמן, די ברור מי ירוויח הרבה יותר לאורך הזמן.
ולמה כל זה חשוב עכשיו?

כי אחרי שנים שבהן הקופות שלנו הניבו תשואות יפות( כולל שנת 2020 שהחלה רע והסתיימה מצויין עבורנו), הגיעה שנת 2022, כשברקע שלוש בעיות שמשפיעות על התשואות של הקופות שלנו:
המלחמה באוקראינה, הסגרים בסין והשפעות הקורונה המצטברות, כאשר כל אלה יצרו שיבושים בשרשראות האספקה מה שגרם באופן טבעי לאינפלציה גבוהה בכל העולם, שהביאה איתה את עליות הריבית הצפויות.

מה שצריך לזכור הוא שעליות הריבית הצפויות כבר מתומחרות, וששלוש הבעיות הנ”ל כנראה אינן נצחיות, וכשיחלפו (וזה יכול לקרות מהר ממה שנראה כרגע), אזי גם הריבית תתמתן והקופות יחזרו לרווחים.

ועכשיו, אחרי רווחים של עשרות אחוזים בחמש השנים האחרונות חוו הקופות הכלליות ירידות של 3% בממוצע(מסלולי המניות קצת יותר) עד 1.5.22, וכששוב חוזר הרצון לפעול, כדאי לחזור ולשאול את עצמנו את השאלה שאת התשובה עליה אנחנו כבר יודעים: מה עדיף להיות פאסיבי ועקבי או אקטיבי ומזגזג?

אז מי שטווח החיסכון שלו ארוך דיו ובחר את מסלול ההשקעה הנכון עבורו, כדאי שיימנע ככל שניתן משינויים הנובעים מבהלה ויזכור שכשהכל יירגע שוקי ההון ישברו שיאים חדשים.

ולסיכום, מה כדאי לעשות או בעצם לא לעשות כשאנחנו לא זקוקים לכסף בטווח המידי?

1. לא לעקוב מדי יום אחר היתרה המעודכנת בקופה.
אפשר לעקוב מדי רבעון או אפילו מדי שנה כמו שהיינו מתנהלים בעבר לאורך שנים.

2.לא להתעסק בהשוואות בין הקופות מדי חודש רק כדי לראות שהקופה שלך פחות טובה מאחרות. יש לזכור כי גם הקופות הטובות ביותר יכולות להיות בתחתית הרשימה בחודשים מסויימים.

3. לא לחפש קופה תורנית שבזכות מהלך חד פעמי יצרה יתרון זמני על האחרות.
חשוב לזכור שלאורך זמן הכל מתיישר ולכן קיים סיכוי טוב שנעבור לקופה דווקא בתקופה שזו תציג ביצועי חסר (כמה פעמים שמענו אנשים שאומרים: “ברור שעכשיו כשעברתי אליה, הקופה תפסיק להוביל ותרד”).

4. בעיקר לא להקשיב לאנשים שעובדים בקופה עצמה.
הם ידעו לסובב את הנתונים באופן שלא נבין, ותמיד יראו שהקופה שלהם טובה יותר.

5. חשוב להישאר עקביים במסלול ההשקעה.
ההחלטה על המסלול נעשתה כבר בהתחלה, וכעת אם ניבהל ונברח מהמסלול בזמן הירידות, לעולם לא נדע לחזור בזמן וכך ההפסד על הנייר עלול להפוך להפסד בפועל.

אז שיהיה לכולנו חסכון שהוא כמה שיותר “פאסיבי” והכי חשוב מוצלח.

אנא השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: