בפודקאסט דיברתי על מושג שאני פוגש כמעט בכל שיחה עם אנשים שמתקרבים לפרישה, אבל לא מעט פעמים אני מגלה שהוא נשמע מוכר יותר משהוא באמת מובן: קיבוע זכויות. זה אחד הנושאים הכי חשובים בפרישה, כי הוא לא קשור רק למסמכים או לטפסים, אלא לשאלה כמה כסף באמת יישאר לכם ביד, ואיך ייראו השנים שאחרי העבודה מבחינת יציבות ושקט.
אז בואו נעשה סדר, פשוט וברור.
קיבוע זכויות רלוונטי רק בגיל פרישה, וזו נקודה קריטית. לפעמים פונים אליי אנשים בני 50 ואומרים לי: אופיר, בוא נעשה קיבוע זכויות. אני מבין לגמרי את הרצון להקדים ולתכנן, וזה אפילו מעיד על אחריות. אבל בפועל, קיבוע זכויות הופך לכלי משמעותי רק כשפורשים באמת, כלומר כשמגיעים לגיל פרישה ומתחילים לקבל קצבה או לממש כספים במסגרת הפרישה. לפני זה אפשר וחשוב להתכונן, לאסוף תמונה מלאה של הזכויות, להבין מה צפוי, ולהימנע מטעויות נפוצות, אבל את הקיבוע עצמו עושים בזמן הנכון.
ומה קיבוע זכויות נותן בפועל? הוא מאפשר להפחית בצורה משמעותית את מס ההכנסה בפרישה. לרוב האנשים יש סוג של סל הטבות שמבוסס על זכויות פטור ממס, והסל הזה יכול להגיע לסדר גודל של קרוב למיליון שקלים, ולעיתים גם מתעדכן עם השנים בהתאם לכללים ולמדיניות. המשמעות היא שיש לכם אפשרות לבחור איך נכון יותר לממש את ההטבה, וזה בדיוק המקום שבו נכנס תכנון חכם ולא אוטומטי.
חשוב להבין: זו לא החלטה טכנית. זו החלטה אסטרטגית. היא יכולה להשפיע על גובה ההכנסה החודשית שלכם לאורך שנים, על כמה מס תשלמו בכל חודש, על מה יישאר לשימוש שוטף, ועל היכולת לבנות תזרים יציב שייתן לכם אוויר ונוחות. לפעמים הבחירה היא בין הקלה משמעותית במס על הקצבה החודשית לבין מימוש חלק מההטבה בצורה חד פעמית, ולפעמים השילוב ביניהם. אין כאן פתרון אחד שמתאים לכולם, כי לכל משפחה יש מבנה הכנסות אחר, צרכים שונים, נכסים שונים, ולעיתים גם תכנון משפחתי שכולל תמיכה בילדים או הוצאות בריאות, טיולים, עזרה לנכדים ועוד.
אם אתם לפני פרישה, או שההורים שלכם ממש רגע לפני, שווה לעצור ולבדוק את זה בזמן. בפרישה אין הרבה החלטות שאפשר לתקן בדיעבד, וקיבוע זכויות הוא אחד המקומות שבהם החלטה לא מדויקת עלולה ללוות אתכם לאורך שנים. לעומת זאת, תכנון נכון, שמבוסס על בדיקה מסודרת של כל מקורות ההכנסה והזכויות, יכול לעשות הבדל אמיתי בתחושת הביטחון וביכולת ליהנות מהפרישה בלי הפתעות.