זה התחיל משיחה שגרתית עם לקוח ותיק, שהוא עובד בכיר בחברת הייטק. הלקוח ביקש להפקיד סכום של 140,000 ש"ח באופן חד פעמי ולהתחיל הפקדות של 3000 ש"ח מדי חודש.
תוך כדי שיחה ולאחר שאנחנו בונים את מידת הסיכון המתאימה לו, הוא אומר:
"יש לי חבר נוסף מהעבודה שמעוניין במתכונת דומה, אבל הוא חששן בהרבה ממני".
צרפנו את החבר לפגישת זום, ואז מתברר שלחבר יש חבר נוסף, ואם החבר הראשון חששן – אז החבר של החבר הוא שונא סיכון מובהק.
השיחה מתקדמת, ובעצם אני מציג לכל אחד מסלול שונה ובונה תמהילים שונים של תיק משולב שחלקו מוגן יותר וחלקו פחות.
וכך אנחנו מסכמים שלושה תיקים שונים:
1.הלקוח שלא חושש מסיכון – הופנה למסלול ברמת סיכון בינוני ומעלה, כאשר ההפקדות החדשות במסלול מאתגר יותר למטרת מינוף הרווח.
2.החבר החששן – הופנה למסלול בסיכון בינוני ומטה כאשר בהפקדות החדשות הצלחתי לשכנע אותו למסלול בינוני ומעלה.
3.השלישי, שהוא שונא סיכון מובהק, הוכנס למסלול בינוני נמוך על הצבירה ומסלול בינוני על ההפקדות החדשות.
המסר החשוב הוא שצריך לבנות תוכנית לפי מה שמתאים ללקוח, ומה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר.
יש נטייה לחשוב שיש רק מסלול מנייתי, כללי או סולידי, אך זה המקום להסביר שההשקעה המגוונת הקיימת בפוליסות ותוכניות ההשקעה כוללת הרבה מאד אפיקים שאינם חשופים ישירות לשוק ההון כמו מזומנים, הלוואות, השקעה בתשתיות ונדלן ואפילו בחברות הייטק מבטיחות, שהאדם הפרטי ואפילו בנק או מנהל השקעות לא יוכלו להגיע אליהם.
לכן סוכן ביטוח מקצועי בתחום הפיננסים שרואה רק את טובת הלקוח מולו יכול להרכיב תוכניות בעשרות מסלולים שונים ומגוונים שיתאימו בדיוק לאופיו של הלקוח וצרכיו.